תפריט
רבות כבר נאמר, הוסבר ונלמד על ארבעת הפרמטרים (The 4 C’s) לפיהם אנשי המקצוע – גמולוגים וסוחרי יהלומים מעריכים את איכותו ושוויו של היהלום. פחות מדברים על פשר ההבדלים המהותיים בין הערכות השווי השונות הניתנות לאותו יהלום.
איך הדבר ייתכן?
איך יכול להיות שמצד אחד יקבע יהלומן הערכת שווי והערכה גמולוגית ליהלום וכאשר נשלח את אותו יהלום למכון גמולוגי מוכר נקבל הערכה אחרת? ההבדל נעוץ בעובדה שהסקאלה על פיה בוחנים את צבעו וניקיונו של היהלום אינה חד-ערכית ובשני גורמים עיקריים נוספים:
אחד הדברים היפים והרומנטיים בעולם היהלומים היא העובדה שלא תמיד שני יהלומנים יראו “עין בעין” את שוויו של יהלום נתון. אחד ירים את הלופה (זכוכית המגדלת המשמשת את היהלומנים בבואם לבחון יהלום) ויקבע כי ניקיון היהלום הוא SI1 בעוד השני יקבע כי הניקיון הוא VS2. אותו הדבר נכון בקביעת הצבע של היהלום: יהלומן אחד יקבע שהיהלום הוא בצבע E בעוד חברו יקבע כי אותו יהלום הוא בצבע F. כמובן שהבדלים בממצאים הגמולוגים מתורגמים מיד להפרשי שווי, לעיתים משמעותיים. כפי שכתבתי במאמרי הקודם, עין טובה שווה הרבה כסף…
כפועל יוצא של גורם מספר 1 נוצר צורך במוסד אחד אשר יהיה מקובל על אנשי המקצוע בענף ועל פיו יישק דבר: הממצאים הגמולוגיים שהוא יקבע (כל יהלום במכון זה נבדק ע”י מספר גמולוגים) יהיו קבילים על כולם. למוסד הזה קוראים ה- GIA (Gemological Institute of America). ישנם עוד מכונים גמולוגיים כדוגמת ה- EGL (European Gemological Laboratory) או ה- AGS (American Gem Society ), אך אף אחד מהם לא מדויק בממצאיו כמו ה- GIA. עובדה זו מעמידה את האבנים בעלי התעודות של ה-GIA כמתומחרים גבוה יותר מאבנים מתועדים ע”י מכונים גמולוגיים אחרים.
בתור צרכן, מה אני צריך לעשות אם כך?
ראשית, עליך להבין כי יהלום 1.00 קרט בצבע D ובניקיון VS2 המתועד ע”י ה-GIA יעלה הרבה יותר מיהלום 1.00 בצבע D ובניקיון VS2 המתועד ע”י ה-EGL.
השאלה המתבקשת עכשיו מה אתה מעדיף בתור צרכן, אוטנטיות או מחיר?
המלצתי לך היא כזאת: בקש מהמוכר הערכה גמולוגית שלו לפי הקריטריונים של ה-GIA. כך גם תחסוך את עלות התעודה (50-100 דולר לקראט) וגם תעמיד את המוכר במצב מעניין: הוא גם יצטרך להפעיל את כישוריו המקצועיים וגם לעמוד מאחורי הערכתו הגמולוגית- דבר המעלה את אחריותו האישית והמקצועית.